הליך פשיטת רגל

המונח פשיטת רגל הפך שכיח ביותר והועלה לסדר היום בעיקר בעקבות פרשות מתוקשרות כגון זו שלענבל אור ואליעזר פישמן. רובו המכריע של הציבור תופס את הליך פשיטת הרגל כהליך שלילי, אשר טומן בחובו השפעות פוגעניות על קניינם של הנושים. הלכה למעשה, הליך פשיטת הרגל נועד לתכלית סוציאלית שיקומית המאפשר לגבות מהחייב חלק מהחוב בתכנית תשלומים (תכנית פירעון) בצורה הוגנת ושוויונית לצד שיקומו הכלכלי של החייב ופתיחת דף חדש בחייו.

אף אדם לא חסין…

לפני שנעמיק במאמר זה על הליך פשיטת רגל ויתרונותיו, יש מקום לשפוך אור על השלב המקדמי של חייב המצוי בסחרור כלכלי וקשיים רבים אותם חווה, ערב כניסתו להליך פשיטת רגל.

חשוב להבין כי מטבע הדברים, אף אדם לא בחר להיות בסיטואציה בה העסק שאותו ניהל והשקיע את מרצו בו, משך שנים רבות ואין ספור הקרבות מצדו, יגיע למצב שהוא חדל מלהתקיים נוכח היעדר יכולתו לפרוע את חובותיו.

המציאות והן הניסיון המקצועי, מלמדים כי רובם המכריע של החייבים הינם אנשים נורמטיביים- המבקשים לכלכל עצמם בכבוד, ובשל נסיבות שלאו דווקא היו תלויים בהם, נכשלו כלכלית, מנגד, ישנם מקרי שוליים, בהם ישנם חייבים המבקשים לעשות בהליך פשיטת רגל שימוש של ניצול לרעה בכדי להתחמק מתשלום חובותיהם.

אותם חייבים שהינם נורמטיביים ותמי לב, אשר הגיעו להבנה כי אין ביכולתם להציל את מפעל חייהם, חשים תחושת אכזבה ולעיתים כישלון צורם אשר משליך על הביטחון האישי ופוגע במרקם המשפחתי. בין רגע, הם הופכים “נרדפים” ומוצאים עצמם נתבעים ומנהלים מספר חזיתות מול הליכי הוצאה לפועל שהולכים ומתרבים, כמו גם ריביות שהולכות ומאמירות באופן קיצוני ומופרז.

במצב כזה, חייב “נדחק אל הקיר”- הוא “מרים ידיים”, לא מתייצב להליכים ולתביעות המנוהלות כנגדו (שייתכן ואף חלקן אינן מוצדקות), לא רואה כל טעם בהשתלבות בעבודה- שכן ממילא מרבית שכרו יעוקל לטובת הנושים, ומגיע למצב שמאדם עובד, שהעסיק עובדים והיה גורם יצרני בחברה, הוא “יורד למחתרת”.

הניסיון המקצועי של משרדנו וליווי מאות תיקי פשיטת רגל, פירוקי חברות, הליכי הוצאה לפועל והסדרי נושים, לימד אותנו כי לא נכון יהא להסתכל על החייב בעיניים ביקורתיות ושיפוטיות, שכן המציאות מורכבת ועולה על כל דמיון וישנן נסיבות שלא בהכרח קשורות בהתנהלותו הכלכלית של החייב ולהן השפעה אינהרנטית על הקריסה הכלכלית אשר צפויה לבוא.

לעיתים, מדובר במותו של אדם קרוב חו”ח, מחלה או תאונה, קורבן לעוקץ או מעשה רמייה, פירוק התא המשפחתי וגירושין מורכבים, מוסר תשלומים לקוי מצד לקוחות ואף שינוי במדיניות הבנק במתן אשראי ואלו רק מקצת מהדוגמאות בהם אנו נתקלים מדי יום..

 השלבים בדרך למחיקת חובות

הליכי הגבייה דהיום, לעתים לא רק שאינם משרתים את תכליתם, אלא שאף חוטאים למטרה ממש. הדבר משול לכוס מים, שממנה מבקשים לשתות מספר לוגמים במקביל, מבלי ידיעה ו/או רצון לשתף פעולה ביניהם ועד אשר ירוו את צימאונם. כל זה, מבלי שתינתן משמעות יתירה לבעל הכוס (החייב) ולכמות המים הנחוצה לו.

הליך פשיטת הרגל נועד לאזן בין אינטרס הנושים לאלו של החייב, כאשר התכלית העיקרית במהותו הינה שיקומו הכלכלי של החייב.

הליך פשיטת הרגל כיום, זכה לרפורמה מקיפה שאותה יזם כונס הנכסים הרשמי החל מחודש ספטמבר 2013, שעיקריה בין היתר, קביעת מסגרת ברורה ואחידה של משך ניהול ההליך עד 54 חודשים- 4.5 שנים, תוך מתן תמריצים לחייב שמשתף פעולה. מדובר בהליך סוציאלי, שרואה באינטרס השיקום של חייב שאיתרע מזלו וכשל בתום לב, אינטרס חברתי, ציבורי וכלכלי ראשון במעלה.

השלבים העיקריים של הליך פשיטת הרגל:

1. הגשת בקשה לפשיטת רגל – שלב ההכנה של הליך פשיטת הרגל כולל איסוף של מסמכים המלמדים על קיומו של חוב, השלמת טפסים בהתאם לתקנות פשיטת רגל, דיווח על הכנסות והוצאות התא המשפחתי ועריכת תצהיר המגולל את נסיבות ההסתבכות הכלכלית. ישנה חשיבות מכרעת לליווי נכון והצגת גרסת החייב.

2. צו הכינוס – צו הכינוס, הוא הצו הפותח את הליכי פשיטת הרגל ובו נקבע צו לתשלום חודשי בהתאם למסמכים  והנתונים שהוגשו בבקשה לפשיטת רגל. עם מועד צו הכינוס, נקבע מראש מועד לדיון בבית המשפט- בד”כ כשנה וחצי לאחר צו הכינוס.

3. דיון בבית המשפט בהכרזה כפושט רגל/הפטר מותנה – בפרק הזמן ממועד צו הכינוס, נעשות פעולות חקירה וגילוי על ידי בעל תפקיד שממונה מטעם כונס הנכסים הרשמי ובאישור בית המשפט, שבסיומן מוגשדו”ח מסכם לבית המשפט ובו פירוט ממצאי החקירה, נסיבות ההסתבכות הכלכלית, מצבת החובות והנכסים הקיימים ומסקנות בדבר המשך ההליכים. ככל וישנו שיתוף פעולה וליווי מקצועי בהליך, מוגשת לבית המשפט תכנית פירעון מומלצת ברוח הרפורמה שמקנה צו הכרזה כפושט רגל ומתן הפטר המותנה בעמידה בתוכנית הפירעון.

4. הפטר חלוט מחובות – עם עמידה בתנאי תכנית הפירעון, יתקבל צו ההפטר המיוחל. ייתכן שבמעמד הדיון שמתקיים לאחר כשנה וחצי ממועד צו הכינוס, יינתן צו הפטר חלוט ללא כל תנאים.

פירוט השלבים העיקריים:

הראשון יארך 18 חודשים ממתן צו הכינוס במסגרתו יעוכבו ההליכים ויבוטלו ההגבלות במסגרת ההוצל”פ, החייב ישלם תשלומים חודשיים יגיש אחת לחודשיים דוח על הכנסות והוצאות ויחקר אודות נכסיו ומקורות הכנסותיו, בעל התפקיד יידרש בפרק זמן זה ללמוד על מצבו הכלכלי של החייב, רכושו ומקורות הכנסותיו ולהכריע בתביעות החוב.

בתום 18 חודשים יתקיים דיון בהכרזת החייב פושט רגל, ביהמ”ש רשאי בנסיבות מסוימות כאשר השתכנע כי אין כל תועלת בהמשך ההליך ליתן צו הפטר מידי כבר במעמד הדיון.

השלב השני יעסוק בביצוע “תוכנית פירעון” שתקבע לחייב בהתאם ליכולתו הכלכלית בתוך פרק זמן קצוב וידוע מראש, תחימת ההליך פשיטת רגל בפרק זמן מוגדר מראש תעניק לחייב אופק ותמריץ חיובי לעמוד “בתוכנית הפירעון” ולקבל הפטר, התשלומים בהתאם לתוכנית הפירעון יגיעו בד”כ לסכום זניח ביחס לסה”כ החובות.

מטבע הדברים המשבר הכלכלי ישפיע על החייב גם במישור האישי והנפשי ויעמיד למבחן את היכולת לשמור על הזוגיות והתא המשפחתי.

כאמור ברישא של המאמר, הליך פשיטת רגל טומן בחובו יתרונות מובהקים שאינם קיימים בשום הליך אחר. מלבד היתרון הראשון והברור בחשיבותו של מחיקת חובות, היינו “הפטר”, ישנם יתרונות נוספים שלא תמיד זוכים לתשומת לב.

להלן מספר יתרונות:

דחייה של תביעות חוב

במסגרת סמכויות המנהל/ת המיוחד/ת שממונה בהליך פשיטת הרגל, ישנה סמכות מרחיקת לכת ומעין שיפוטית, שבה עליו/ה לבחון את מהותה של תביעת החוב שהוגשה כנגד החייב והאם היא מוצדקת או לאו ולתת הכרעה לפי העניין.

על כן, בנסיבות שבהן ניתן כנגד החייב פסק דין שאינו מוצדק ואשר מקים לחייב חוב (לדוג’ פסק דין בהיעדר הגנה), ניתן לדחות את התביעה ובכך להפחית את מצבת החובות הכוללת.

הפחתת ריביות שנצברו על החוב:

יתרון נוסף בהליכי פשיטת הרגל, הוא בהיותו הליך קולקטיבי, שבו אין יתרון מובנה של נושה על פני אחר. עיקרון השוויון בין הנושים בא לידי ביטוי בהפחתה כוללת ומשמעותית של הריביות שנצברו בגין החוב הפסוק לאורך השנים. בפשטות ולצורך המחשה, חרף העובדה שנפתח תיק הוצאה לפועל אשר מתנהל מספר שנים וקרן החוב מתעדכנת ולה מתווספת ריבית פיגורים בשיעור מופרז, הליך פשיטת הרגל מאזן את סוגיית הריבית וקובע כי החל מיום גיבוש החוב ועד למועד תחילת הליך פשיטת הרגל, ככלל, הנושים יזכו לקבל ריבית אחידה בהתאם לחוק פסיקה וריבית.

כך ייתכן וחוב שטפח למאות אלפי ₪ בהוצאה לפועל, מצטמצם לחוב של עשרות אלפי ₪ בלבד.

עיכוב הליכים:

סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”מ – 1980 (להלן: “הפקודה”), קובע כדלהלן:

“משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד חייב לו חוב בר תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע”.(ההדגשות שלי).

לפי הסעיף נקבע כי לאחר מתן צו כינוס יעוכבו כל הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגד החייב וכן ההליכים המשפטיים המתנהלים בבתי המשפט השונים. התביעות התלויות ועומדות נגד החייב תעוכבנה, ותביעות חדשות לא תוגשנה, אלא אם תינתן על ידי בית המשפט של פשיטת הרגל רשות להמשך ניהול ההליך או לפתיחת הליך חדש.

המשמעות המעשית היא, שנושה לא יכול לנקוט בהליכים ו/או תביעות כנגד החייב מחוץ להליך פשיטת הרגל.

לסיכום:

הליך פשיטת הרגל הינו הליך משפטי שנועד בעיקרו להגשים תכלית סוציאלית שעניינה שיקום ומתן הזדמנות לחייב חדל פירעון אשר אינו מסוגל לשלם את כלל חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו בדרך של הפטר מחובות, תוך שימת דגש על שיקומו הכלכלי וזכותו היסודית לקיום ומחיה נאותה בכבוד.

הליך פשיטת רגל טומן בחובו יתרונות רבים ומובהקים שמקצתם הובאו על קצה המזלג במסגרת מאמר זה ומעניקים לחייב מטריית הגנה כוללת שעוטפת בזמן הסערה הכלכלית. עם ליווי אסטרטגי, נכון ויעיל בהליך פשיטת הרגל, תוך מתן כתף תומכת לאי הוודאות שמציפה, ניתן לצלוח את התקופה המורכבת ולהתחיל בדרך חדשה ללא חובות ומשקעים.

הכותב הינו עורך דין אביעד גלס, ממשרד עורך דין עופר פרץ.