נתאר בקצרה מתי לא מומלץ לגשת להליך פשיטת רגל. השיקולים מתי לא מומלץ ואף מסוכן לחייב להגיש בקשה לפשיטת רגל הם אותם שיקולים שעל הנושה לשקול בבואו להחליט האם להגיש כנגד החייב בקשה לפש”ר.
חייבים שעוסקים או מתעתדים לעסוק בתפקידים כמו עו”ד, מתווך, חבר מועצה, חבר וועד מנהל עמותה, חבר דירקטוריון, חבר מועצת מנהל מקרקעי ישראל אלו הם עיסוקים שהמחוקק קבע כי לא יוכלו לעסוק בהם מי שהוכרזו כפושטי רגל. הרציונל הוא כי מי שכשל בניהול ענייניו הכספיים למנוע ממנו לנהל את כספי הזולת או כספי ציבור.
לכן העוסקים בתפקידים אלו ונוספים לא יוכלו ליהנות מהגנת פקודת פשיטת הרגל, ואילו הנושים במקרים אלו ינצלו את ההזדמנות ויגישו כנגד החייב בקשה לפשיטת רגל, כאמצעי לחץ, בדר”כ התראת פשיטת רגל תספיק כדי לקדם את פירעון החוב או לפחות השגת הסדר אופטימאלי.
מבחינה מהותית לא מומלץ להגיש בקשה לפשיטת רגל כאשר החייב העניק מתנות (הענקות) בשנתיים האחרונות או כאשר קיבל ירושה שעדיין לא מימש.
בנוסף כאשר החייב פורע חוב לנושה כאשר הוא כבר חדל פירעון או כאשר הפירעון נעשה בתוך 3 חודשים לפני שהגיש את הבקשה לפשיטת רגל יחשב הדבר כהעדפת נושים אסורה וניתן יהיה לדרוש מהנושה את השבת הכספים לקופת הנושים, כאשר ההעדפה נעשתה כלפי נושה שהינו בן משפחה או מקורב לחייב אנו עלולים להסתכן בהשבת הסכומים לאחר הכניסה להליך פשיטת רגל.
כמו כן, לא מומלץ לחייבים לגשת להליך פשיטת רגל כאשר יש להם הרבה מה להסתיר כמו, הכנסות, נכסים או חייבים שמנהלים עסקים באמצעות אחרים, חייבים אלו צריכים לקחת בחשבון שלנאמן בפשיטת רגל ישנן סמכויות חקירה רחבות ואפקטיביות יותר מאשר בהוצל”פ וכן שעברות פשיטת רגל הן עברות שעונשם מאסר.
לא תתקבל בקשה לפשיטת רגל כאשר החובות נוצרו בחוסר תום לב כלומר בעקבות הונאה מרמה או כתוצאה ישירה מעבירות פליליות.
