מהו חייב מוגבל באמצעים
על מנת לדעת האם אתם עונה להגדרה של חייב מוגבל באמצעים עליכם להבין את הדברים הבאים: ראשית נבחין בתכליות שהמערכות הללו נועדו לקיים, הליך פשיטת הרגל נועד במטרה לשקם את החייב ולאפשר לו מחיקת חובות והזדמנות שנייה, אינטרס הנושים בהליך פשיטת רגל מגולם בשמירה על קופת הנושים וחלוקתה בניהם באופן שוויוני ועל פי דין. מערכת ההוצאה לפועל נועדה לגביית חובות. כך נוסחו המטרות במסגרת הרפורמה החדשה וכך גם באות לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקה, על רקע השוואה זו נתייחס בהמשך להליך מוגבל באמצעים.
כיום לרשם ההוצל”פ יש סמכות לדחות בקשת חייב למוגבל באמצעים ולהפנות אותו לפשיטת רגל כאשר הרשם סבור כי הבקשה נועדה להנציח את החוב ואין בה כל תועלת לנושים בפרקטיקה כאשר מדובר לרוב בחובות מעל 300,000 ₪.
חייבים שתדחה בקשתם למוגבל באמצעים יוכרזו כחייבים משתמטים ויהיו חשופים בנוסף לעיקולים ולהגבלות הרגילות גם להגבלות חמורות כמו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה, אלו הם חייבים שחיים מתחת לראדר של ההוצל”פ, אי אפשר לעבוד במקום מסודר שמדווח לביטוח לאומי, לנהל חשבון בנק ובכלל לנהל חיים נורמליים שלא לדבר על לקיים משפחה בכבוד.
אם החייב יבחר לפנות להליך פשיטת רגל, באופן אוטומטי עם מתן צו הכינוס יעוכבו כל ההליכים יבוטלו העיקולים ויוסרו כל ההגבלות.
שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון כאשר מתלבטים בין הוצאה לפועל לפשיטת רגל:
בהוצל”פ החוב לא מפסיק לצבור ריביות כאשר מדובר בחובות לבנקים מתווספות ריביות על חריגה ופיגורים ואילו בפשיטת רגל עד לצו הכינוס יבוטלו הריביות החריגות ומיום צו הכינוס החוב יוקפא ולא יצבור ריבית והצמדה.
בזמן הקריסה הכלכלית אין לחייב יכולת כלכלית ומנטאלית להדוף את מבול התביעות ובעצם הוא מקבל כנגדו פסקי דין שהופכים לתיקי הוצל”פ מבלי שהחייב כלל התגונן. חלקן של התביעות מנופחות, חלקן חסרות בסיס משפטי לכן חשוב להדגיש כי רק בפשיטת רגל ניתן לפתוח מחדש טענות בגין חובות שהפכו לחלוטים ולהפחית את החוב ואף לבטלו, יחד עם הפחתת הריביות שציינתי התוצאה יכולה להיות מאוד משמעותית.
דוגמה ללקוח עם חוב של 22 מיליון ש”ח חוב ישן בעיקר לבנקים לאחר בדיקת תביעות החוב אישר הנאמן תביעות חוב בסך כולל של 1.3 מליון ש”ח בלבד. אותו חייב הצליח לגייס ממשפחה 250,000 ש”ח, לאחר בדיקת תביעות החוב הסכום של 250,000 ש”ח הפך להיות רלוונטי וכך נגמר התיק.
דבר נוסף סוגיית עיכוב ההליכים, בהוצל”פ ניתן לעכב רק הליכי הוצל”פ למעט חוב מזונות, ואילו בפשיטת רגל ניתן לעכב את כל הליכי ההוצל”פ כולל חוב מזונות ובנוסף גם חובות שאינם במסגרת ההוצל”פ כמו: חובות עירייה, קנסות, אגרות , מיסים.
מתי לא מומלץ לגשת להליך פשיטת רגל?
ולבסוף נתאר בקצרה מתי לא מומלץ לגשת להליך פשיטת, השיקולים מתי לא מומלץ ואף מסוכן לחייב להגיש בקשה לפשיטת רגל הם אותם שיקולים שעל הנושה לשקול בבואו להחליט האם להגיש כנגד החייב בקשה לפש”ר.
חייבים שעוסקים או מתעתדים לעסוק בתפקידים כמו עו”ד, מתווך, חבר מועצה, חבר וועד מנהל עמותה, חבר דירקטוריון, חבר מועצת מנהל מקרקעי ישראל אלו הם עיסוקים שהמחוקק קבע כי לא יוכלו לעסוק בהם מי שהוכרזו כפושטי רגל. הרציונל הוא כי מי שכשל בניהול ענייניו הכספיים למנוע ממנו לנהל את כספי הזולת או כספי ציבור.
לכן העוסקים בתפקידים אלו ונוספים לא יוכלו ליהנות מהגנת פקודת פשיטת הרגל, ואילו הנושים במקרים אלו ינצלו את ההזדמנות ויגישו כנגד החייב בקשה לפשיטת רגל, כאמצעי לחץ, בדר”כ התראת פשיטת רגל תספיק כדי לקדם את פירעון החוב או לפחות השגת הסדר אופטימאלי.
מבחינה מהותית לא מומלץ להגיש בקשה לפשיטת רגל כאשר החייב העניק מתנות (הענקות) בשנתיים האחרונות או כאשר קיבל ירושה שעדיין לא מימש.
בנוסף כאשר החייב פורע חוב לנושה כאשר הוא כבר חדל פירעון או כאשר הפירעון נעשה בתוך 3 חודשים לפני שהגיש את הבקשה לפשיטת רגל יחשב הדבר כהעדפת נושים אסורה וניתן יהיה לדרוש מהנושה את השבת הכספים לקופת הנושים, כאשר ההעדפה נעשתה כלפי נושה שהינו בן משפחה או מקורב לחייב אנו עלולים להסתכן בהשבת הסכומים לאחר הכניסה להליך פשיטת רגל.
כמו כן, לא מומלץ לחייבים לגשת להליך פשיטת רגל כאשר יש להם הרבה מה להסתיר כמו, הכנסות, נכסים או חייבים שמנהלים עסקים באמצעות אחרים, חייבים אלו צריכים לקחת בחשבון שלנאמן בפשיטת רגל ישנן סמכויות חקירה רחבות ואפקטיביות יותר מאשר בהוצל”פ וכן שעברות פשיטת רגל הן עברות שעונשם מאסר.
לא תתקבל בקשה לפשיטת רגל כאשר החובות נוצרו בחוסר תום לב כלומר בעקבות הונאה מרמה או כתוצאה ישירה מעבירות פליליות.
