העובדים בד”כ חסרי כל ידע בקשר למצבם המשפטי מוצאים עצמם מחוסרי עבודה, מושפלים וחסרי אונים. במקרים רבים מדובר בטרגדיה כואבת גם למעסיק שהסתבך בתום לב, איבד את מפעל חיו ונותר עצמו חסר כל.
בנסיבות אלו מעניקה המדינה רשת ביטחון, זכויות עובדים בפשיטת רגל, באמצעות חוק הביטוח הלאומי לעובדים שנפגעו כתוצאה מפשיטת רגל או מפירוק של מעסיקם או אי יכולתו לפרוע את חובותיו לעובדים .
כאשר המעסיק נקלע למצב של “חדלות פירעון” יהיה זכאי העובד לאותם כספים שלא שולמו לו ע”י המעסיק עד לתקרה של 13 פעמים ה”שכר הבסיסי” כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי. נכון להיום בסביבות 109,000.
רכיבי השכר הנלקחים בחשבון מעבר למשכורת הבסיסית, שעות נוספות, פרמה , עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, פדיון חופשה, דמי הבראה, ביגוד וכל מה שעונה להגדרה “שכר עבודה”.
בנוסף החוק אף מבטיח את זכויות העובדים בפשיטת רגל במצב בו המעסיק לא הפריש כספים שהיה עליו להפריש עבור העובד לקופ”ג, עד לגובה פעמיים ה”שכר הבסיסי”. בסביבות 17,000 ₪ נוספים.
כתנאי לקבלת הכספים מביטוח לאומי יהיה על העובדים תחילה להגיש בקשה לפירוק החברה במסגרתה ינתן צו פירוק כנגדה וימונה לה מפרק.
לאחר מתן צו הפירוק יגישו העובדים “תביעת חוב” המפרטת את הסכומים אשר לטענתם המעסיק נותר חייב להם, המפרק יבדוק ויאשר את תביעות החוב ויעבירם למוסד לביטוח לאומי שיבדוק אותם שוב ויאשרם, הכספים יועברו מהמל”ל ישירות לחשבון הבנק של העובד.
על מנת להגיש תביעת חוב אין צורך לקבל פס”ד כנגד החברה או להגיש תביעה לבית הדין לענייני עבודה.
לעיתים קורה שעובדים מגישים תביעה לבית הדין לענייני עבודה בגין אי תשלום משכורות, כאשר הסיבה לאי התשלום היא קשיי נזילות של המעסיק ולא עקב מחלוקת על הסכומים, בנסיבות אלו הדרך האפקטיבית ביותר תהיה להגיש בקשת פירוק, אם המעסיק מעוניין להמשיך להפעיל את העסק הוא יהיה חייב לסלק את החוב לפני הדיון בבקשה, אם העסק אינו מסוגל לשלם את החוב ממלא הדרך היחידה העומדת בפני העובד תהיה להגיש בקשת פירוק ובכך גם לחסוך בזמן והוצאות תביעת סרק בבית הדין לענייני עבודה.
זכויות העובדים בפשיטת רגל יוכרו לאחר בדיקת תביעות החוב, ההליכים בבית המשפט המחוזי כרוכים בעלויות הכוללות: אגרות לבימ”ש ולכונס הנכסים הרשמי, פרסום בעיתונות וכדומה. המסתכמות בלא יותר מ 5000 ש”ח שמתחלקים בין העובדים שהתארגנו יחדיו.
מדובר בהליך אשר יכול להמשך כשנה עד שנתיים אך תוצאתו מובטחת ועל כן חבל לוותר ולהרים ידיים.
