הסדר נושים

קיימים 4 סוגים עיקריים של הסדר נושים:

1. הסדר נושים פרטני מחוץ לכותלי ההוצל”פ וביהמ”ש – בדרך של מו”מ ישיר עם הנושים והצעות לסילוק החוב, נעדיף לבחור בדרך זו כאשר אנו מנועים מלגשת להליך פשיטת רגל (ראה סרטון בעמוד המדיה – מתי לא מומלץ לגשת להליך פשיטת רגל) או בנסיבות מיוחדות כאשר מדובר בנושים בודדים עם סיכויים טובים להסדר מהיר.

2. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל – הסדר מהיר לפני צו כינוס וללא כניסה להליכי פשיטת רגל, נידרש להציע מינימום 30% מתביעות החוב כתנאי סף.

3. הסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל לאחר צו כינוס ולפני הכרזת החייב פושט רגל.

4. הסדר נושים לפי סעיף 52 לפקודת פשיטת הרגל לאחר הכרזת החייב פושט רגל.

להלן נעסוק בהסדרים לפי סעיפים 33 ו 52 לפקודת פשיטת רגל:

 כאשר חייב פונה להליך פשיטת רגל בדרך כלל ניתן לקבוע מראש או לפחות להעריך  האם ההליך יסתיים בהסדר נושים או בבקשת הפטר, או כמו שאני נוהג להסביר ללקוחות שלי בפגישה הראשונה, “ישנן שתי דרכים לסיים תיק פש”ר, הדרך הקצרה והדרך הארוכה, כאשר הדרך הקצרה היא דרך ההסדר והדרך הארוכה היא דרך בקשת ההפטר, במשוואה הזו הזמן שווה כסף וככל שנרצה לסיים מהר יותר נדרש להציע יותר, ככל שלא תהיה לנו אפשרות להציע, עד בכלל, נשאר בהליך יותר זמן מקסימום 5 שנים. ראה מאמר הליך פשיטת רגל.

ישנם מס’ יתרונות בהסדר נושים בפשיטת רגל בהשוואה להסדר נושים פרטני, ראשית מדובר בהליך רוחבי לפיו מוגשת הצעה אחידה לכל הנושים המחייבת גם את המיעוט הסרבן, החייב נערך לגיבוש ההצעה כאשר ברקע קיים עיכוב הליכים, עמדות הנושים מתרככות והציפיות יורדות משמעותית מעצם הכניסה להליך הפש”ר, חובות הנושים שלא יגישו תביעות חוב ימחקו (בדר”כ יהיו כאלו שלא יגישו ולעיתים חלק משמעותי), כל אלו יוצרים תנאים נוחים יותר להסדר בר השגה.

צו הכינוס מסמן את יריית הפתיחה בהליך פשיטת רגל, הצו מודיע על עיכוב הליכים, מפרט את החובות וההגבלות שחלות על החייב וכולל גם את צו המינוי של המנהל המיוחד, בתוך 6 חודשים מיום צו הכינוס יהיה על הנושים להגיש לכונס הנכסים הרשמי תביעות חוב כנגד החייב, נושים שלא יגישו תביעות חוב לא יחשבו כנושים בהליך הפש”ר, בתום התקופה להגשת תביעות החוב החייב יהיה רשאי לראשונה להציע הצעת הסדר לפי הכללים הבאים:

החייב יגיש לכונס הנכסים או למנהל המיוחד הצעה להסדר נושים, לפי טופס קבוע, ההצעה תכלול פירעון כל החובות בדין קדימה (מזונות, מיסים, קנסות, ארנונה, שכ”ד) והצעה נוספת לנושים הרגילים, ללא תנאי מינימום ובלבד שתזכה ל 51% מהנושים אשר מחזיקים ב 75% מסך כל החובות. (*במקרים חריגים מסוימים יהיה צורך בהצעה בשיעור מינימאלי של 30%).

על מנת לקבל את עמדת הנושים יקבע מועד לאסיפת נושים, בדר”כ הנושים יביעו עמדתם באמצעות טופס הסכמה /התנגדות שישלח בפקס לפני מועד אסיפת הנושים וללא צורך בהתייצבות, אלו שיתייצבו לאסיפה יהיו בד”כ המתנגדים המרים שינסו להכשיל את ההסדר עד הרגע האחרון.

בפרק הזמן שבין הצעת ההסדר ועד למועד אסיפת הנושים עוה”ד של החייב יעשה מאמץ לשכנע את הנושים על מנת להשיג את הרוב הדרוש, נושים שימנעו מלהביע את עמדתם לא יחשבו לצורך מניין הקולות.

במידת הצורך כאשר התוצאה גבולית תינתן לחייב הזדמנות לשפר את ההצעה במועד אסיפת הנושים או לבקש ארכה קצרה על מנת לנסות לשכנע את הנושים המתנגדים.

כאשר הצעת החייב לא הצליחה לזכות ברוב הדרוש יוכל החייב להגיש שוב ושוב הצעות חדשות ובלבד שיצביע על שינוי נסיבות לרעה ממועד ההצעה הקודמת או שיציע הצעה משופרת.

כאשר החייב הצליח להשיג את הרוב הדרוש יקבע דיון לאישור ההסדר ולאחר ביצוע התשלום על פי ההסדר יינתן צו מפטיר הפוטר את החייב מכל חוב בר תביעה ובכך יסתיים ההליך.

דיון בהכרזת החייב פושט רגל יתקיים לאחר 18 חודשים מיום צו הכינוס, כלומר אם יצליח החייב להעביר הסדר נושים לפני הדיון יסתיים ההליך ללא שהחייב הוכרז פושט רגל, המשמעות היא שלא יחולו על החייב ההגבלות החלות על מי שהוכרז פושט רגל, מדובר בהגבלות על עיסוקים ותפקידים כמו עורך דין, מתווך, חבר מועצה ותפקידים ציבוריים נוספים.

מעבר להגבלות אלו אין הבדל משמעותי בין הסדר נושים שהושג לפני או אחרי ההכרזה הכללים והתוצאה זהים.